בתחום אבטחת המידע, יש אמת אחת פשוטה:
ככל שההגנה חכמה יותר – כך הניסיון לחדור נראה יותר כמו הצלחה.

ולפעמים, הדרך הכי טובה לשמור על המידע הרגיש של הלקוח שלך – היא לגרום לתוקף לחשוב שהוא כבר השיג אותו.

כאן נכנסת לתמונה אחת משכבות ההגנה המתקדמות והמתוחכמות ביותר של קפסולה:

דיקוי – או במילים אחרות:

המסמך שאתה רוצה שהם ימצאו.

הבעיה: תוקפים כבר לא נראים כמו האקרים

כשהלקוחות שלך מבקשים ממך להעביר חוזה, דו"ח או הסכם – הם סומכים עליך לא רק מבחינה משפטית או מקצועית, אלא גם מבחינה טכנולוגית. הם מניחים שהמידע לא יגיע למקום הלא נכון.

אבל בפועל, לא תמיד מדובר בפריצה מרוחקת של האקר אנונימי.
לפעמים זה בן זוג שנוגע בטלפון, עובד סקרן, או שותף לשעבר שיש לו עדיין גישה ישנה לאימייל.

הסכנה? מישהו ינסה "לשבור" את שכבת האבטחה – באמצעות ניחוש, שיתוף קישור או עקיפה כלשהי – ויגיע אל המידע שאתה ניסית להסתיר.

אז מה עושים? משנים את כללי המשחק

בקפסולה, הבנו כאשר אתה מנסה לחסום מישהו – אתה מזמין אותו להמשיך לנסות.
אבל כשאתה נותן לו משהו שנראה כמו הצלחה – אתה עוצר אותו במקום.

כאן נכנסת לתמונה שכבת הדיקוי.

מה זה דיקוי ואיך זה עובד?

דיקוי הוא קובץ חלופי – מסמך, תמונה או סרטון – שאתה, השולח, מגדיר מראש.
זהו קובץ שייראה לגיטימי לחלוטין למי שיפתח אותו, אבל הוא אינו המידע האמיתי.

כאשר מישהו מנסה לגשת למסמך דרך קפסולה, אך נכשל בזיהוי (למשל לא עונה נכון על שאלות האבטחה האישיות), הוא לא נחסם – אלא מקבל גישה לקובץ הדיקוי.

וכאן הקסם:
הוא לא יודע שהוא קיבל גרסה מזויפת. מבחינתו – הוא בפנים.

מה היתרון בזה?

1. מניעת הסלמה

תוקפים שמתמודדים עם חסימה עלולים לנסות דרכים נוספות – לפרוץ, לאיים, ללחוץ על הלקוח.
אבל כשהם בטוחים שהצליחו – הם פשוט מפסיקים לנסות.

2. הגנה פסיבית חכמה

המערכת לא מתריעה, לא מצפצפת, לא "מפעילה אזעקה".
ההגנה מתבצעת בשקט, מבלי לעורר חשד, מבלי לסכן את השולח או את מקבל המידע.

3. שליטה מלאה

השולח מגדיר את קובץ הדיקוי – כך שהוא שולט גם בתרחיש שבו מישהו טועה בזיהוי.

דוגמה מהשטח

נניח שאתה עורך דין שמלווה לקוח בהליך משפטי רגיש. אתה שולח לו חוות דעת משפטית הכוללת מידע אישי.
המערכת שואלת את הלקוח שאלת זיהוי כמו:
"איך קראו למורה שלך בכיתה ג'?"

אבל מי שמנסה לפתוח את המסמך הוא בן המשפחה של הלקוח, שלא יודע את התשובה.
במקום להיחסם – הוא מקבל קובץ כללי עם חוות דעת משפטית שאומרת שאין כאן שום קייס והתביעה מיותרת לגמרי, או עם כל טקסט אחר שתבר

התוקף מרוצה. אתה רגוע. והמידע נשאר חסוי.

לסיכום:

בעולם שבו הכל ניתן להעתקה, שיתוף או צילום מסך – האשליה הופכת להיות כלי הגנה.
דיקוי הוא לא רק טריק טכנולוגי. זו פילוסופיה:
במקום רק למנוע – תן להם לחשוב שהצליחו.

וכשזה קורה – המידע האמיתי נשאר בדיוק איפה שהוא אמור להיות.
רק אצל הנמען הנכון.

קפסולה. כי לפעמים הדרך הכי חכמה להגן – היא לא להילחם, אלא להוביל.